5 נקודות להצלת המשפחה שלכם

כמה פעמים שמעתי מהקרובים אליי את המשפט "אני לא גומר את החודש", כל חודש מסתיים בעוד מינוס בבנק, כלומר חי מעבר לאמצעים שברשותו. ובכן זה לא חייב וצריך להיות ככה. כמו שלא שמעתי מנכ"ל חברה אומר בישיבת הנהלה שרבעון הסתיים בהפסדים בלי לנוע ולהזיע בכסאו, כך זה צריך להיות אצלכם במשפחה.

הנה 5 נקודות התחלה להצלת המשפחה שלך ולשלום בית:

1. ישיבת הנהלה. בני הזוג האחראיים על משק הבית צריכים לשבת ולדבר ביניהם לפחות פעם בחודש על הכנסות והוצאות החודש שעבר ולתכנן את החודש הקרוב. תתפלאו לדעת כמה בני זוג לא יודעים כמה משכורת קיבלה החודש האישה או הבעל. ששאלתי בעל כמה מרוויחה אשתו הוא אמר לי בערך 5,500 ש"ח. לאחר שבדקנו תלושים במשך שנה שלמה התברר שזה רק 4,900 ש"ח, מכיוון שהאישה החסירה הרבה שעות. הוא חי באשליית הכסף – טעות נפוצה

2. רישום ותיעוד. יש לרשום ולתעד הכנסות והוצאות המשפחה ברמה חודשית. תתפלאו אילו הפתעות תגלו. תראו כמה אתם מוציאים על מסעדות ובילויים ופלאפונים – חשבתם שהרבה פחות.שרואים את הסכום מול העיניים, על מסך המחשב זה עושה שכל ומקבלים תמונה כלכלית אמיתית של המצב הפיננסי שלכם.

3. להכין תקציב. תקציב מטרתו לתכנן ולהציב יעדים לתקופה הקרובה. הכינו תקציב שנתי, אל תתעצלו, שכולל את כל ההוצאות כמו: חופשות, קיטנות, אירועים משפחתיים, רכישת מוצרי חשמל וגם חסכון. כן חסכון.ולהוסיף  הכנסות: משכורות, מתנות, תשלומי העברה.

4. חסכון לשנה. חסכו לאותם הוצאות גדולות שאתם מתכננים במהלך השנה. תשבו יחד (ראו נקודה מס' 1) ותדברו ביניכם. לדוגמה: אתם רוצים ליסוע באוגוסט עם הילדים לאילת, העלות המשוערת 15,000ש"ח. התחילו לשם כסף בצד ולצבוע אותו (לסמן) – אילת.

5. חסכון לשנים הבאות. הקצו בין 5%-10% כל חודש מהכנסותיכם לחסכון ארוך טווח. מטרת החסכון הוא אחד להתכונן להוצאות בלתי צפויות כמו פיטורין או מחלה (לא עלינו). השאירו לכם רזרבה שתספיק לכם לפחות ל 3 חודשי מחייה. 2. בצד החיובי לאירועים גדולים המתוכננים  בשנים הקרובות: בר-מצווה, חתונה, לימודים של הילדים.

בהצלחה. איכות הנישואין שלכם תלויה ביישום ההמלצות. אז קדימה.

לשכת הכלכלנים הראשונה נוסדה ב…

יוסי, שם בדוי, סיים את לימודי הכלכלה מאוניברסיטת ת"א לפני שנה והחל לעבוד בחברה יצרנית. משימתו הראשונה הייתה לתמחר מוצר שהחברה מייצרת. יוסי אסף בשקדנות את כל הנתונים דיבר עם אנשי המקצוע וניגש למלאכה, בהגיעו להוצאות השיווק יוסי לא ידע איזה עלות להעמיס על המוצר. אנשי שיווק נתנו לו הערכות מופרזות כדי לשריין לעצמם תקציב ומנהל הכספים אמר לא כך לפי אחוז מהדוחות הכספיים. יוסי בהיותו כלכלן חדש לא ידע מה לעשות. ובגלל שהיה כלכלן יחיד גם לא היה לו למי לפנות.

זוהי דוגמה אחת בנושא אחד, שאין היום לאנשי כלכלה מענה. יכולתי להראות דילמות נוספות בהערכות שווי, תוכניות עסקיות, תקציב ועוד. בוגרי כלכלה ברקע שסיימו את לימודיהם נשארים לבדם, חסרי מטרייה מקצועית וגוף מאחד. מעבר לזה קולם כקול אחד לא נשמע.

יש צורך בהקמת ארגון אשר יאגד את כל הכללנים. מטרת הגוף תהייה 1. ליווי מקצועי 2. יצירת סטנדרטיזציה 3. פרסום תחזיות כלכליות 4. נגישות לבסיסי נתונים 5. יצירת מקום לסיעור מוחות כלכלי 6. מעורבות בנעשה במשק 7. יצירת גאוות יחידה

הגוף יכלול אנשי אקדמיה, מורים, אנשי ממשל, וכלכלנים מעולם העסקים.

הצורך אמיתי מה שנשאר זה להרים את הככפה. יש מצטרפים?

הצעת התקציב ל – 2013 – שר האוצר מחפש את הגירעון

deficit

יום שלישי, שעת לילה מאוחרת, המקרן על התקרה משמיע רעש מעצבן. אמצע השבוע, ליהיא שלחה לי SMS שהיא הולכת לישון, מולי שקפים וטבלאות אקסל, ראובן קוגן אומר משהו על מחירי הדיור והכנסות מדיור, יעל אנדורן מתעניינת אצל בעלה בשלום הילדים, ואני מרגיש כמו הזקן בספר של המינגוואי "הזקן והים" נאבק בלוויתן, מותש, לא אכפת לי מי יינצח… הפסקה. זה בדיוק אותו התקציב שפקידי האוצר היו מגישים לכל שר אוצר…איפה אני..חרדים…שקט.
הצעת התקציב כפי שמסתמנת מההדלפות והצהרות האחרונות של שר האוצר וראש הממשלה, מסתמנת כצפויה, למעט חלק הטיפול בהקצבות לחרדים, כנראה ששטייניץ היה מגיש אותה הצעה.העלאת המע"מ, העלאת מס הכנסה, העלאת מס חברות, כולל עזים בדמות מע"מ על פירות וירקות, שבספק אם יעברו להצעה הסופית עליה יצביעו חברי הממשלה ובכנסת. הסוכריות היחידות בתקציב מצוי ברפורמות שמחכות מהממשלה הקודמת.
האם זוהי פוליטיקה אחרת? כלכלה אחרת? בספק כנראה שנצטרך לחכות לתקציב 2015 ולראות רעיונות חדשים לקידום הכלכלה הישראלית לצמיחה בת-קיימא. פקידי האוצר עושים את שלהם, מוצאים את התוכניות מהמגירה, אין מחשבה מקורית, אפור-כחול כמו החולצות שלהם.
הגירעון התקציבי לשנת 2013 אמור להסתכם ב – 4.1% מהתוצר. כל 1 % גירעון שווה ל – 10 מיליארד ש"ח, מכאן שהשנה צפוי גירעון של 40 מיליארד שקל, בדומה לגירעון של שנת 2012. גירעון תקציבי הוא כאשר המדינה מבזבזת יותר כסף מאשר היא מכניסה ממסים וממקורות אחרים. איך המדינה מממנת את הגירעון ע"י לקיחת הלוואת בשוק המקומי ובחו"ל. ככה המדינה מדפיסה כסף. הסכנה מהגדלת הגירעון הוא עלייה באינפלציה ועלייה בתשלומי הריבית וברמת הריבית שמבקשים הלווים. הדרך השנייה לטפל בגירעון היא צמצום הוצאות ממשלה ועלייה במסים, בדומה למדינות הצנע שחווה האיחוד האירופאי בשנתיים האחרונות.
נשאלת השאלה מהיא הדרך הנכונה לטיפול בגירעון האם בשיטה המרחיבה של הגדלת הגרעון או בשיטה השנייה שיטת הצמצום בהוצאות ועליית מסים. נניח שאנו בעלי עסק והעסק בחובות, מה תעשה כבעל עסק? תצמצם הוצאות שיווק, פרסום ופיתוח ובכך תצמצם את החובות אבל גם את ההכנסות,או שתתמקד בפיתוח עסקי שיביא עוד לקוחות. ברור שעדיף להתמקד בפיתוח עסקי, המשול להרחבת הגירעון, הבעייה שהמלווים שלך, קרי הבנקים, יכולים לראות זאת באופן שלילי, והאמון שלהם בך יקטן, כך שתתקשה לקחת הלוואות בהמשך, בטוח בריבית נמוכה.
ארה"ב דוגלת בשיטה המרחיבה ומצמצמת מעט, היא יכולה לפעול כך בגלל שהדולר הוא מטבע עולמי. אירופה נקטה בשנתיים האחרונות בשיטה המצמצמת, מדיניות הצנע. אבל בשבועות האחרונים עולים קולות שמדיניות הצנע רק חונקת את הצמיחה, היא דוחפת למטה את ההוצאות הציבוריות והצריכה לנפש ובכך גם פוגעת בהכנסות הממשלה ממסים. אפילו קרן המטבע רומזת כי הממשלות צריכות להפסיק את הקיצוצים ולהעלאות את ההוצאות. מדיניות הצנע לא תוציא את האנשים מהמשבר, זה כמו לתת רעל לאיש חולה. אם תיתן לאנשים הכנסות ומשכורות נמוכות יותר יהיה להם פחות כסף לבזבז, זה מוביל לגירעון גדול יותר ומסים גבוהים יותר. מדינות הגוש צריכות להתמקד בצמיחה ובצמצום האבטלה ויצירת רפורמות מבניות שידחפו את הכלכלה קדימה. http://edition.cnn.com/2013/04/22/business/barroso-europe-austerity-limit/
הכלכלה העולמית נמצאת בעצירה, בגלובס פורסם היום כי "נתוני מאקרו עדכניים שפורסמו באחרונה במרבית הכלכלות המרכזיות, מצביעים על האטה בהיקפי הייצור של מדינות מובילות – ובראשן ארה"ב, גרמניה וסין"
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000838689#fromelement=hp_morearticles אז מה התקציב הנכון לכלכלת ישראל? ישראל בולטת לטובה במצבה הכלכלי בין מדינות ה OECD, לישראל כלכלה מפותחת, 40% מהתוצר מייצוא, רמת חוב לאומי של 76%, לעומת 90% באירופה, וגירעון בתקציב של 4.1% מהתוצר, מקום טוב באמצע מדינות אירופה. http://seekingalpha.com/article/1356011-israel-a-standout-among-the-oecd-economies?source=yahoo. הצעת התקציב הנוכחית הולכת להוריד הוצאות ממשלה, להוריד מהכנסת משפחה בממוצע 450 ש"ח לחודש, ולהעלות מסים, מבלי להזכיר את העליות הצפויות במחירי החשמל והמים. בצידם צפויות גם הרפורמות שמחכות בנמלים,בתקינה, בענף הרכב ואימוץ המלצות ועדת קדמי לטיפול בריכוזיות. במידה והממשלה לא תצליח להעביר את הרפורמות ויישארו רק הקיצוצים והמסים נראה בשנה-שנתיים הקרובות ירידה בצמיחה וגידול באבטלה. העתיד הכלכלי של מדינת ישראל תלוי בכוחו של שר האוצר,יאיר לפיד וראש הממשלה, ביבי נתניהו, לממש את הרפורמות הקודמות.אבל זה לא מספיק, יש צורך לייצר שינויים מבניים אמיצים כדי להביא לצמיחה גבוהה לאורך זמן, כמו הכנסת החרדים והערבים למעגל העבודה, פירוק המונופלים המקצועיים ועל אוצרות הטבע, והגמשת שוק העבודה. שרק שר האוצר לא יגמור כמו הזקן של המינגוואי שחזר ליבשה עם עצמות ובלי ליטרת הבשר.

שחיקתו של תואר ראשון בעולם העבודה

בישראל פועלות מלבד האוניברסטאות, 49 מכללות, בהם לומדים כ -270 אלף סטודנטים, מתוכם 180 אלף לתואר ראשון.עבור רבים, תואר ראשון, מהווה הבטחה לעתיד טוב יותר, משכורת גבוהה, ביטחון תעסוקתי וסמל להצלחה. אבל בשנים האחרונות אנו עדים לשחיקתו של התואר הראשון, בעיקר בצד ההבטחה לתגמול בשכר וגם יותר יותר בהבטחה לביטחון תעסוקתי.
לצערנו התחום המחקרי בארץ הוא דל, אבל מחקרים וסקרים שבוצעו בארה"ב הראו שהפער בין שכר בוגר תיכון לבוגר תואר ראשון מצטמצם עם השנים. בעצם השיא בפער בשכר נצפה בשנת 2000 – 1.68 ומאז ירד ל – 1.54. בארה"ב הבעייה קשה יותר בגלל שכר הלימוד הגבוה שנע בין 50-100 אלף דולר לתואר, מה שמקשה על החזר ההשקעה בלימודים דרך המשכורת. לא רק זה, שכר בעלי תואר ראשון נשחק ריאלית בשנים האחרונות ולא עולה. אם בעבר לימודים גבוהים היו מבטיחים לך עבודה בטוחה, בה יכלת לטפס בסולם הדרגות לאורך השנים עד תפקיד ניהולי, ובכן לא עוד. היום הרבה בעלי תואר ראשון מועסקים בתפקידים שלא קשורים להכשרה הלימודית שלהם, ודורשים מהם הכשרה חדשה במקום העבודה או בקורסים ולימודים חיצוניים.
יש כמה סיבות לירידה בקרנו של התואר הראשון, תהליכי גלובאליזציה שגורמים לתחרות על משרות עם עובדים אחרים בעולם, קידמה טכנולוגית שגרמה לאיבוד משרות לטובת תהליכים ממוכנים, וקיבעון של מוסדות הלימוד להשכלה גבוהה אשר לא מכשירים אותנו לעבודה. הגלובאליזציה והטכנולוגיה שינו את סוג הכישורים אשר משיגים לעובד פרמייה בשכר, לרוב כישורים אלה לא נלמדים באוניברסיטה.
כפי שציינה דר' תמר אלמוג בכתבה ב YNET בנושא "סטודנטים רבים לומדים מקצוע שאינו מתאים להם": המוסדות האקדמאיים הם מוסדות שמרניים וקשה לבצע בהם שינויים, אנחנו רגע לפני קריסה של המוסדות להשכלה גבוהה והדבר יגיע מכמה מקומות. תחילה משוק העבודה, כבר כיום אנו עדים למקומות עבודה שמחליטים לייצר קורסים או הכשרה מתאימה על פי דרישות התפקיד ועל פי הסינון הראוי. מהצד השני, גם הסטודנטים עצמם יבינו שלא כדאי להם להשקיע זמן או כסף בלימודי תואר כי בסופם לא מובטחת להם עבודה". http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4357908,00.html.
כאמור תואר ראשון הוא לא ערובה למציאת עבודה הולמת בישראל. למעט כמה מקצועות נדרשים, המציעים משכורות סבירות, רוב הבוגרים מתקשים למצוא עבודה, אם שפר מזלם הם ייקלטו במשכורות נמוכות.
מעסיקים מחפשים היום בעלי הכשרה יותר צרה, יותר מופשטת ושפחות קל ללמוד אותה באוניברסיטה או במכללה, רק לקבוצה קטנה אשר יש להם את הכישורים המיוחדים שלאחרים אין מקבלים פרימיום עבור השכלתם ויכולתיהם. ואכן,ניתן לראות, שהשכר עלה בקרב קבוצה קטנה של אנשים בסקטור הפיננסי, דוגמה אפשר למצוא בכתבה של דה- מרקר בשם "כך הרוויח גיל אנגליסטר 6 מיליון ש"ח בשמונה חודשים מסחר" בה נכתב על גיל ודומיו "מי שבקי בנבכי שוק ההון יכול להסביר כי כוכבי הרשימות שונים זה מזה, וכי בכל אחד מהמקרים מדובר בבעלי כישורים ממוקדים ויחודיים שלא רבים ניחנו בהם" < http://www.themarker.com/markerweek/1.1992494
המוסדות להשכלה גבוהה בשמרנותם מאבדים מהיכולת להכשיר עובדים לשוק העבודה, ותואר ראשון הפך היום לתעודת בגרות שלפני 30 שנה. כמות גדולה של בוגרים מעוניינים בתואר ראשון כסף כניסה לראיון עבודה ותו לא. המעסיקים היום דורשים עובדים בעלי מחשבה רעננה ויצירתיים עם כישורים רב-תחומיים, כאלה שלצערינו מוסדות להשכלה גבוהה לא מכשירים. הוולט סטריט ג'ורנל הרחיב בנושא בכתבה מצויינת על ירידת מעמדו של התואר הראשון http://online.wsj.com/article/SB121623686919059307.html
עידן הטכנולוגיה יצר מקצועות חדשים לדוגמת מדען מידע בתחום ה- BIG-DATA מדובר בתפקיד הדורש ידע והבנה בתחומים רבים: מתמטיקה, ניתוחים סטטיסטים, שפות פיתוח, בסיסי נתונים רלציונים, טכנולוגיות ומערכות מחשוב, כריית מידע, ויזואליזציה, יצירתיות וחדשנות, הבנה עסקית והשכלה אקדמאית.
בכל זאת תואר ראשון עדיין טומן בחובו יותר ביטחון תעסוקתי ושכר גבוה מבעלי תעודת גמר תיכון , אבל אלה שמבקשים לקבל פרימיום עבור השכלתם וכישוריהם, צריכים להתמקצע וללמוד מחוץ למוסדות להשכלה גבוהה, ולהבדיל מהורינו, בוגרי תואר ראשון, צריכים להתחרות עם עובדים מחו"ל ומיכון העבודות. הצמיחה האישית תבוא מהתאמה לצרכים החדשים של המעסיקים.

האם שובה של העבודה המאורגנת תציל את מעמד הביניים בישראל?

בראיון של עופר עיני מחודש ינואר 2013 אמר יו"ר ההסתדרות: "עמוד התווך זה מעמד הביניים – כשהוא נשחק הצריכה יורדת", אפשר לחשוב הנה עוד משפט מבית מדרשו של יו"ר ההסתדרות, מגן הוועדים החזקים ומשבית המשק, שעוצר את התנועה בשדה התעופה כדי לשמר את העובדים שלו בנמלים, ולא מעניין אותו אף אחד אחר, אבל מחשבה נוספת ומעמיקה יותר תביא אותנו לידיעה שאחד הגורמים המרכזיים לגידול בחוסר השיוויון בשנים האחרונות, ולשחיקה במעמד הביניים וכוח הקנייה שלו, היא תוצאה של פגיעה בכוח העובד המאורגן בישראל ב – 30 שנה האחרונות.
כפי שאתם מרגישים וחווים על בשרכם, בשנים האחרונות הכסף שלכם שווה פחות, חל גידול באי-השיוויון הכלכלי במשק, העשירים עשירים יותר, מעטים התעשרו באמצעות אקזיט מוצלח בהיי-טק, ומעמד הביניים נשחק, אלה שעובדים וחיים ממשכורת רואים הכנסה פנויה הולכת ומצטמצמת, המשכורות לא עולות והמסים וההוצאות על מגורים, מזון,בריאות, חינוך ורווחה עולים. אחת הדוגמאות לתופעה היא העלייה בשכר הממוצע במשק שב – 15 שנה האחרונות עלה נומינאלית בממוצע ב – 4% בשנה, בעוד שהבורסה, שמייצגת את שווי החברות בארץ לבעלי ההון עלתה בממוצע בתקופה זו ב – 8.5%, כפול מהשכר.שכר המנכ"לים בחברות הציבוריות הוכפל באותה תקופה.
לשחיקתו של מעמד הביניים הישראלי יש סיבות רבות: הפרטה הלא מושכלת שעברו כמה חברות ושירותים ממשלתיים בשנים האחרונות, רמת ריכוזיות גבוהה של ההון וחוסר תחרותיות במשק שמביאה לעליית מחירים, וקיצוץ בתשלומי ההעברה של המדינה.
אך אחת הסיבות המרכזיות, והפחות ידועות, שגרמו לשחיקה של מעמד הביניים ולירידה בכוח הקנייה שלו, הינה החלשותו של הכוח המאורגן בישראל, מגמה עולמית שמתרחשת ב – 30 שנה האחרונות גם בארה"ב וברוב מדינות אירופה (למעט סקנדינביה).
במדינת ישראל, החל מהמשבר שפקד את ההסתדרות בשנות ה – 80, חל קיטון בכוח העבודה המאורגן במשק הישראלי, ביטול חברת העובדים, הגוף המעסיק של ההסתדרות, העברת מפעלים לידיים פרטיות וריכוז מאמץ בתחום האיגוד המקצועי.ובתקופת עמיר פרץ הפיכת ההסתדרות לגוף שקשור בעיקר לקבוצה קטנה של עובדים מבוססים. בנוסף הממשלה באותה תקופה פיטרה מאות אלפי עובדים מאורגנים וגייסה במקומם עובדים בחוזים אישיים, לא מאוגדים, והרחיבה את תופעת עובדי הקבלן. ובסקטור הפרטי במהלך הגאות הכלכלית של שנות ה – 90,קמו חברות חדשות ללא ארגוני עובדים, , בתחום ההי-טק והשירותים.
ירידה בעבודה המאורגנת מהווה גורם מרכזי בגידול בחוסר השיוויון בשכר, למסקנה הגיע מחקר אמריקאי שנעשה ע"י America Socialogical Review. גם בארה"ב הגדולה נפגע מעמדו של מעמד הביניים ונחלש כוחם של העבודים המאוגדים. בארה"ב היום רק 12% מהעובדים מאוגדים לעומת 30% בשנות ה- 50. בישראל מאוגדים כ – 700 אלף עובדים שהם 20% מכוח העבודה, לעומת 55% מכלל השכירים בעבר.
תופעה זו של גידול בפערי השכר בצמוד לירידה בכמות כוח העבודה המאורגן נגרמת מכיוון שאיגודים מקצועיים חזקים גורמים לעלייה בשכר חבריהם ועל ידי כך לעליית שכר כללית במשק, על ידי הצבת רף שכר גבוה יותר. בלי כוח עבודה מאורגן אין מי שיילחם על זכויות העובדים ויילחם עבורם לחלוקה צודקת יותר של רווחי החברות. באופן פארדוקסאלי למשק יש צורך בעובדים חזקים כדי שהרווחים וההון יצטברו לא רק אצל הבעלים והטייקונים, אלה יפוזרו גם לאחרים ויגדילו את כוח הקנייה שיביא צריכה פרטית גבוהה יותר.
עופר עיני פועל רבות להרחבת כוח העבודה המאורגן וההסתדרות פועלת לגיוס עובדים שלא היו מאוגדים כלל בחברות פרטיות, בחברות כוח-אדם, ניקיון שמירה. נוסף להסתדרות החלה לפעול גם "כוח-לעובד" בעזרה ואיגוד עובדים, ואכן בשלוש שנים האחרונות ראינו הקמת וועדים בסונול, ש.ל.ה, מחסני חשמל, ובשנה האחרונה עקב חרב הקיצוצים וההתייעלות ראינו הקמת וועדים גם בכלל ביטוח, פלאפון ועכשיו סלקום ואיקאה. אולי מגמה זו תביא להגדלת כוח של מעמד הביניים.
וועדי עובדים יכולים להיות חזקים מדי ובעלי עניין לשמר את הקיים ולדחות שינויים מחוללי צמיחה. אבל יש לזכור שעובדים חזקים הם לטובת המועסקים והמעסיקים יחד ולמשק יחדיו.

שר האוצר יאיר לפיד, היכן יעבוד מר כהן עוד 5 שנים?

עבודה

שר האוצר הקודם, יובל שטייניץ, טען תחת כל עץ רענן כי בתקופתו נוספו למשק כ – 330 אלף מקומות עבודה. אחת המטרות המרכזיות של שר האוצר הנכנס, לא ליפול בהצהרות של קודמו לתפקיד אלה לטפל מיידית ביצירת מקומות עבודה חדשים במשק הישראלי. המשק הישראלי, בעיקר הסקטור הפרטי הפסיקו לייצר מקומות עבודה, ומר כהן מחדרה שעובד בחברת היי טק במשרה לא בכירה, יכול למצוא עצמו ללא עבודה והזדמנויות תעסוקה בשנים הבאות.
על פי בדיקה של אתר NRG מחצית מהגידול במספר המועסקים נובעת מניפוח חסר תקדים בסקטור הציבורי. בסך הכל צמח כוח העבודה בסקטור זה בכ – 27% ואילו מספר המשרות ביתר המגזרים גדל ב- 8% בלבד. בעוד שממשלות קודמות הקפידו על גידול תקציבי של 1.7% בכל שנה, הרי בתקופתו של שטייניץ ההוצאה גדלה ב – 2.9% והתקציב במיליארדים רבים. כלומר תוספת של עשרות אלפי מקומות עבודה בסקטור הציבורי. הגירעון הענק הצפוי ב 3 שנים הקרובות לא ייאפשר הוספת משרות בשרות ומימון המדינה בשנים הבאות והסקטור הציבורי שכל כך גדל בתקופת שטייניץ לא צפוי לגדול . גם אם גב' כהן מחדרה מורה בבית ספר תיכון תהנה מהקביעות של עובדת מדינה, מה ייעלה בגורלו של בעלה מר כהן?
ניתן ללמוד על מצב התעסוקה במשק הישראלי מפירסום דוחות הכספיים של החברות הציבוריות. החברות הציבוריות בדוחותיהם השנתיים מפרסמות את מצב ההון האנושי ומצבת העובדים שלהן 2012 מול 2011, מסקר של 70 החברות הגדולות עם מספר הרב ביותר של מועסקים,מתוך 640 חברות בורסאיות, ניתן לראות כי מספר המועסקים ירד ב – 3%. אם ננטרל את פיטורי ההתייעלות בחברות הסלולר נגלה שלא חל גידול במספר המועסקים ב – 2012.
מתוך אותן 70 חברות, החברות שהגדילו את מספר הרב ביותר של עובדים ניתן למצוא את רמי לוי (659+), עקב פתיחת סניפים חדשים, בזק (406+) עקב הגדלת כוח-אדם בשימור לקוחות, וכיל (189+) עקב הגדלת עובדי ייצור. גם אם החברות הגדילו את כח האדם שלהם נראה שחלק גדול מהגידול הינו בתחום השרות והייצור.
בחינה של מצבת העובדים לפי סקטורים:
1. פיננסים – ירידה של 235 במספר המועסקים, היחיד שהגדיל את מצבת העובדים שלו הוא בנק מזרחי. כלל פיטרה 235 עובדים, דיסקונט הפחית ב 224 עובדים. סך העובדים בתחום 53,139 עובדים.
2. טכנולוגיה – לא חל גידול בעובדים בתעשיית ההיי טק, למעשה ללא גידול של 500 במטריקס שרובו עקב רכישת חברות חדשות, היינו רואים ירידה של כ – 1% בתעסוקה בחברות הטכנולוגיה.
3. סלולר – חברות הסלולר פיטרו כ- 5,200 עובדים, כאשר את ההובלה בצמצום מצבת העובדים ניתן לזקוף ל – פרטנר, אשר ויתרה על 2,495 עובדים.
4. נדל"ן ובינוי – כמעט ולא חל שינוי בכמות העובדים, שיכון ובינוי ודורי בנייה הפחתיו את מספר המועסקים אצלם ב – 49 ו – 78 בהתאמה.
5. תעשייה – לא חל גידול במצבת העובדים, כאמור כיל הגדילה את כמות העובדים ב – 189, נייר חדרה ופלסאון לעומת זאת ויתרו על חלק מהעובדים אצלם.
6. הלבשה וסגנון חיים – פוקס הגדילה את מספר העבדים שלה ב – 511 עקב פתיחת סניפי פוקס הום ואמריקן איגל, גם קסטרו גדלה אבל בהיקף קטן יותר, 122 עובדים בלבד. מנגד יש לזכור את החברות הלא בורסאיות שנקלעו לקשיים כמו לי-קופר, סריגמיש ולוצ'י.
7. רשתות מרכולים – מתוך החברות הבורסאיות, רמי לוי הגדיל את מצבת העובדים עקב הרחבת הרשת שלו, מנגד שופרסל גדלה ב – 50 עובדים בלבד ל – 10,650 , וגם זאת עקב מעבר לסדרנות אישית.
אז היכן יעבוד מר כהן עוד 5 שנים? על פי הנתונים מדיווחי החברות הציבוריות, מר כהן ייתקשה למצוא עבודה בהיי-טק וינסה את מזלו באחת מהחנויות של אחת הרשתות בארץ או בשימור לקוחות בבזק. אלה אם כן ייקח על עצמו שר האוצר החדש את המשימה הבאמת חשובה של יצירת משרות חדשות במשק.

מה נשתנתה הבנייה היום מכל הבנייה

הפרמידה הגדולה של גיזה, שנבנתה לפני 4,500 שנה, נמנית עם אחד משבעת פלאי תבל. הפרמידה המרשימה בגודלה ובמורכבותה כוללת את מספר המעברים הפנימיים והחדרים הגדול ביותר מכל פרמידה אחרת. על פי הערכות של מומחים נדרשו כ – 4,000 עובדים/עבדים, ובין 20-25 שנה להשלימה.
מה נשתנה בין משך זמן הבנייה מימי הפרעונים לימינו אנו. לדוגמה התחנה המרכזית החדשה,שנחשבת כפיל לבן ומיועדת להריסה, ובטח לא תחשב אחד מפלאי תבל, נבנתה במשך 26 שנה. על פי צבי זוסמן, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, מתחילת התהליך שבו מתבצעת בדיקת ההיתכנות לבנייה למגורים והכנת התוכניות ועד סיום הבנייה, הוא קרוב ל- 13 שנה. 11 שנה זה הזמן שעובר עד תחילת הבנייה מהתוכניות ועד ההיתרים.אפשר לשער שפרעה ח'ופו בן סופרו,שבנה את הפרמידה בגיזה, לא נדרש לביורוקרטיה הישראלית ולתהליכי התכנון הארוכים, אם היה נדרש להם הרי שמלאכת הרכבת הפרמידה הייתה מסתיימת לאחר 40 שנה, אולי הוא לא היה זוכה לראות אותה בחייו, אבל בטוח זכה לשכב בה במותו.

ז'אן פייר הורדיין, ארכיטקט צרפתי, אשר בחן את הפרמידה ואת דרך בנייתה והיה זה שהעריך כי נדרשו 4,000 עובדים בסולמות וחבלים להשלימה, העריך כי בזמן המודרני בעזרת מנופים והליקופטרים יידרשו 1,500-2,000 עובדים במשך חמש שנים, ועלות הבנייה תסתכם בכ 18 מיליארד שקל. עלות לא גבוהה בשביל לייצר נכס מניב, שנותן תשואה כבר 4,500 שנה. לשם השוואה שווי הקניונים של קבוצאת עזריאלי, כולל קניון עזריאלי וקניון איילון מסתכם בכ – 10 מיליארד שקל, וכנראה לא ייזכו להיות אחד מ – 7 פלאי תבל.
מה נשתנתה הבנייה היום מכל הבנייה? אולי לא בנינו את אחד מ – 7 פלאי תבל, ואולי אנחנו לא הכי יעילים, אבל למרות הכל בנינו ארץ לתפארת.חג שמח

נפתלי בנט, התקווה השחורה הגדולה

ג'ק ג'ונסון היה המתאבק השחור האמריקאי הראשון שהחזיק בתואר אלוף העולם במשקל כבד, כל מתאבק לבן שניסה להביס אותו נקרא התקווה הלבנה הגדולה, הוא בעצם היה התקווה השחורה הגדולה.
נפתלי בנט, שר על לענייני יוקר המחייה ושר הכלכלה והמסחר החדש,לפי הצהרותייו, הולך לטפל ולהתאבק בעיוותים במשק הישראלי אשר גוררים את המשק הישראלי אחורה, על פי מצע מפלגת הבית היהודי: כלכלה חופשית עם רגישות חברתית – שיוויון הזדמנויות, שיפור דרמטי במערכת החינוך, חיזוק התחרותיות במשק, שבירת המונופולים והוועדים הגדולים והורדת מיסים על שכבת הביניים בישראל.
החידוש שמביא איתו נפתלי בנט זוהי הגישה הרעננה והנכונה לטיפול בבעיות מעמד- הביניים והשכבות החלשות בארץ, לא על ידי חיזוק והרחבת תמיכת הממשלה והפיכת מדינת ישראל למדינה סוציאליסטית יותר אלה על ידי הגברת התחרויות במשק,החלשת ה"מחוברים" ומתן הזדמנויות שוות לכולם.
כפי שכתב גיא רולניק בדה-מרקר על "המחוברים" המחוברים הם כמה מאות אלפי ישראלים שחברים בכמה עשרות מקבוצות הכוח האפקטיביות החזקות במדינה כמו חברת החשמל, נמלי ישראל ורשות שדות התעופה, אשר פוגמות התחרותיות במשק, מעלות את יוקר המחייה, פוגמות ביעילות ובשיוויון הזדמנויות ובכך מושכות את המשק אחורה. ההסדר על הפלסיטנאים יכול לחכות או להיעשות על ידי אחרים בממשלת ביבי ה- 33, צריך אדם אמיץ, בלתי-תלוי, רענן שבא מבחוץ כדי לפרק את הקבוצות החזקות אשר ששולטות בכלכלה הישראלית.
על פי עיתון הארץ נפתלי בנט גדל והתחנך על בירכיה של התרבות העסקית האמריקאית. הוא אומנם נולד בחיפה במארס 72 אך גדל באמריקה. הוריו נישאו בסן-פרנסיסקו, עלו לישראל בשנת 67, אך אביו ג'ים נשלח לשליחות במונטריאול מטעם מחלקת יחסי ציבור וגיוס תרומות של הטכניון, במונטריאול חזרה המשפחה בתשובה. לאחר מעבר לניו-יורק חזרו בסופו של דבר ההורים לארץ, האב פתח משרד תיווך נדל"ן מצליח ואף עסק ביזמות נדל"ן. האם, מרינה, כיהנה כסמנכ"לית כספים של התאחדות עולי קנדה ואמריקה. נפתלי בנט לאחר שירותו הצבאי, הקים עם שותפיו חברת סטרט-אפ בתחום אבטחת תוכנה, סקויה שמה, אשר נמכרה ל RSA האמריקאית תמורת 145 מיליון דולר. החינוך הקפיטלסטי אך בעל הדגש על אהבה וחמלה, יחד עם הצהרותיו בזכות המעמד העובד, העצמאי והלא מאוגד, הופכים את נפתלי בנט לתקווה השחורה הגדולה למשק הישראלי.
לאחר תלאות רבות,בשנת 1915 הפסיד ג'ונסון, המתאבק השחור, את תוארו למתאגרף הלבן ג'ס וילארד. בקרב שנערך בהוואנה, קובה, ספג ג'ונסון, בן ה-37, מכת נוקאאוט בסיבוב ה-26 ונותר על הקרשים. לנפתלי בנט במידה ואכן ייבחר בלא "מחוברים" צפויים הרבה קרבות ומלחמות התשה, הדרך לא תהייה קלה אבל מלאה תקווה.

חברת החשמל גדולה מדי מכדי שמחירי החשמל יירדו

חשמל

בחודש אפריל מחירי החשמל יעלו, וזאת בהמשך לעלייה של 9% שבוצעה בחודש אפריל 2012, הממשלה ורשות החשמל נדרשים לייקר את התעריפים ב – 30% בפעימות במשך שנתיים מאז 2012, כאשר העלייה הבאה צפויה ב אפריל בשיעור 4.4%, אבל גם המספר הזה לא סופי. לאחר שנקבעה העלאה זו בתחילת 2013 הסתבר שהעלייה תהייה בשיעור 10%-12%, כאשר בימים האחרונים עשו לנו "הנחה" והעלייה תסתכם ב 6%-7% בלבד. http://www.themarker.com/dynamo/1.1897563
בחודש פברואר השנה התפטר ראש ממשלת בולגריה בעקבות הפגנות על מחירי החשמל, ואצלינו בלבול וחוסר ודאות גדול מלווה את עליית המחירים ואת חברת החשמל בכלל. חברת החשמל טוענת במשך שנים שהחשמל בארץ זול ביחס לאירופה, וזה נכון, אבל בל נשכח שאנחנו האזרחים הישראלים חיים ברמת חיים נמוכה ממערב אירופה ובבטחון כלכלי נמוך יותר. ובנוסף בגלל האקלים החם לעומת אירופה אנו צורכים חשמל פי 2 מאשר מדינות מערב אירופה, בעוד הם משתמשים לחימום בגז ולא צריכים לקרר בקיץ.http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_electricity_consumption
לידיעה, בסיס תעריף החשמל נקבע על בסיס עלויות הון,תפעול ודלקים. את תעריף החשמל קובעת רשות החשמל.למה מחירי החשמל ממשיכים לעלות? בגלל הגז ממצרים שהפסיק לזרום – גם, בגלל עלויות השכר של העובדים – גם אבל לא רק. ובכן הניסוח הוא כזה "הבסיס להעלאת השיעור של ייקור החשמל הן בעיקר הגידול בביקושים לחשמל והדחייה בלוחות הזמנים של הפעילות בתחנות הכח הפרטיות, מה שיגדיל את הוצאות הדלק של חברת החשמל. זאת לצד גידול בתשלומים שבהם תידרש החברה לשאת בגין ייצור החשמל במתקנים הסולאריים שעלות הקמתם עברה את התחסיות המקוריות מתחילת 2013".
ובכן אנחנו אשמים בגלל שאנחנו מבקשים חשמל ובגלל זה המחירים עולים, גידול בביקוש דורש הערכות ובנייה של תשתיות מצד חברת החשמל וזה דורש כסף שאין לחברת החשמל, בעצם אחת הסיבות שהחברה נכנסה לחובות אדירים של עד 100 מיליארד ש"ח, זה בגלל הלוואות שנלקחו לבניית תחנות כח נוספות שבסופו של דבר לא נבנו בגלל חילוקי דעות עם האוצר.
בעצם האוצר נמצא בתהליך הפרטה חלקי של ייצור החשמל. היום יש 2 תחנות כח בנויות, האחת באשקלון והשנייה ברמת חובב שייצרו 1,200 מגה וואט, 10%מהביקוש בשיא של חשמל בישראל.ומתוכננות עוד 2 תחנות שיפיקו יחד עוד 1,200 מגה וואט. אחת הטענות נגד התחנות הפרטיות היא שהמחירים עולים כדי לאפשר להם למכור חשמל ברווח, מול המחיר הציבורי היום. כפי שניסח זאת יוג'ין קנדל יו"ר הועדה לקביעת עלויות הגריד פאריטי (ייצור חשמל נקי במחיר תחרותי) "ליצור ביטחון בהשקעה לטווח רחוק ובכך לעודד משקיעים"
ולא לשכוח את עובדי חברת החשמל, שאומנם מהווים רק 15% מהוצאות חברת החשמל, אבל חברה בריאה צריכה להתנהל בגוף בריא וכפי שהעיד גם מבקר המדינה, עובדי החברה עושים דין לעצמם וקובעים אחד לשני הטבות מפליגות.
http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3585102,00.html
מבולבלים, ובכן חברת החשמל מבולבלת בעצמה וכדאי שייעשה בה סדר, כי אנחנו משלמים את המחדלים והניהול הכושל.
לסיכום, המחירים עולים וכנראה ימשיכו לעלות בגלל:
1. ניהול ארגוני ופיננסי כושל במשך שנים.
2. תכנון לקוי של תשתיות חדשות ותשתיות קיימות.
2. חוסר איכפתיות לכספי ציבור, "כי זה לא שלנו".
3. הסכם גז שערורייתי מול המצרים.
4. עלות גבוה של עובדים והסכמי פנסיה מעולם אחר.
5. חובות עתק שצריך להחזיר.
5. סבסוד תחנות סולאריות.
6. התחשבות בכדאיות תחנות כוח פרטיות.
ואיפה אנחונו בכל הסיפור, נשלם יותר.

סימנים שאת/ה חי מעבר לאמצעים

עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל, הזהיר שבוע שעבר בכלכליסט משינוי מגמה בחובות משקי הבית. לדבריו "משקי הבית עם חוב גבוה יתקשו לעמוד בהתחייבויות בעת משבר כלכלי" http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3596803,00.html
נתוני בנק ישראל מראים כי יתרת החוב של משקי הבית גדלה במהלך 2012 בכ -20 מיליארד שקל, והגיעה לרמה של 384 מיליארד שקל, בעיקר עקב לקיחת הלוואות חדשות. חובות המשכנתא של משקי הבית גדלו בכ- 4% ל – 269 מיליארד ש"ח http://www.themarker.com/news/1.1939031. החובות לחברות האשראי זינקו פי 3.5 בשש שנים ל – 9 מיליארד ש"ח.
החוב הממוצע של משק בית בישראל הגיע ל – 187 אלף , בעוד שהמשכנתא הממוצעת לסילוק עומדת על 210 אלף ש"ח, עלייה של 5% לעומת 2011.
מדוע העלייה בחוב משקי הבית צריך להדאיג אותנו? ובכן מחקרים הראו שעלייה משמעותית במחירי הדיור מלווה בעלייה בחוב של משקי הבית קשורים באופן משמעותי להתכווצות משמעותית בפעילות הכלכלית. הירידה בצריכה הפרטית ובתוצר לנפש גדולה יותר וכך גם העלייה באבטלה, הירידה בפעילות הכלכלית נמשכת לפחות 5 שנים.
העלייה בחוב המשפחתי בשילוב כלכלה זוחלת ושכר עומד עלול ליצור צוק פיסקאלי אישי עבור משפחות שרמת החוב או ההוצאה שלהם גבוהה מדי.
אז איך אפשר לדעת אם אנו חיים מעבר לאמצעים, להכנסות שלנו, או במילים אחרות כמה אנו יציבים מול שינוי במצב הכלכלי, אם זה עלייה בריבית ההלוואות, הפסקת עבודה, או הוצאה חד-פעמית לא צפויה, הנה מספר מדדים:
1. את/ה חוסך פחות מ – 10% מהשכר שלך. 10% אינו מספר ברזל, אבל הוא מהווה אינדיקציה לרמת חסכון בריאה למי שמחשב עצמו כלכלית נכון, ולא מבזבז כסף מעבר ליכולתו.
2. אחוז המשכנתא יותר מ 25% מהכנסות המשפחה. אם אתם מבזבזים יותר משבוע עבודה עבור הבית שלכם, כנראה שאתה חיים בבית שתתקשו לעמוד בתשלומים עליו.מדד אחר שמסתכל על עלויות הדיור במטרה להצביע על חיים מעבר לאמצעים הוא סך ההוצאה על דיור (כולל תחזוקה, ארנונה ומים),אם הוצאות אלה עוברות את ה – 35% אתם בבעייה.
3. יחס חוב של יותר מ – 40% מסך ההכנסה. אספו את כל תשלומי החובות שלכם כולל משכנתא, הלוואות כרטיסי אשראי, הלוואות על הרכב והלוואות אחרות לכל מטרה. אם סך ההלוואות עומד על 35%-40% הגעתם לתקרת החוב שלכם. עשו גם מבחן לחץ, זהו תרחיש בכמה עולים תשלומי החוב במידה והריבית או/ו האינפלציה עולה, לדוגמה ב – 2%. יכול להיות שתגלו שאתם עוברים גם את מדד ה- 40%.
4. משיכת יתר בבנק – משיכת יתר, אוברדראפט, מינוס כולם מונחים לתיאור מצב שבו הבנק נתן לכם הלוואה,כסף בגלל שאין לכם מספיק משל עצמכם. אם משיכת היתר גדלה במהלך החודשים, יש פה כדור שלג פיננסי שכדאי לעצור.
5.לא תוכל להסתדר כלכלית במשך 6 חודשים במקרה של פיטורים – רק כ – 40% חוסכים כסף, מעבר לחיסכון הפנסיוני שלהם . יש לדאוג לחיסכון ליום צרה, גם קרן השתלמות היא אפשרות טובה, שיספיק לשישה חודשים ללא משכורת.
6. קניית מוצרים בתשלומים – מוצר שאתם לא יכולים לקנות במזומן, כנראה שאתם לא יכולים להרשות אותו לעצמכם. אם מצאתם עצמכם קונים יותר ויותר בתשלומים מוצרי חשמל, סופרמרקט, נסיעות לחו"ל, תבדוקו שאין פה איבוד שליטה פיננסי. קנייה של יותר מדי מוצרים בתשלומים מעידה על תכנון כלכלי לקוי וחיים מעבר לאמצעים.
בהצלחה.

הערים הטובות והגרועות בישראל לפרישה

הגיל השלישי

האתר האמריקאי MoneyRates.com סקר בארה"ב את המדינות הכי טובות לגור בהם בפרישה. למרות שבחירת מקום מגורים הוא סובייקטיבי וכולל שיקולים כמו משפחה וחברים, יש גם מספיק שיקולים אובייקטיבים לבחינה, כמו מזג אויר ורמת פשיעה.
לפי הסקר של אתר האינטרנט הכלכלי הגורמים המשפיעים על בחירת מקום מגורים על ידי בני הגיל השלישי הם:
1. צמיחה של כמות תושבים מבוגרים – אנשים נוטים להצביע ברגליים, מקומות עם תנאים טובים רואים גידול במספר התושבים המבוגרים.
2. תנאים כלכליים – יוקר מחייה, ואפילו רמת אבטלה מתברר שלחלק מהפורשים יש עניין לעבוד במשרה חלקית.
3. אחוז פשיעה – משפיע על רמת הביטחון האישית.
4. מזג האויר – מזג אויר יציב ללא שינויים דרסטיים וחמים יחסית, סביב 20 מעלות צלזיוס, מושך אוכלוסיות מבוגרות מסיבות בריאות.
5. תוחלת חיים – מכיל כמה נושאים שמעניינים את בני הגיל השלישי מאיכות שרותי הבריאות ועד איכות הסביבה.
לפי רשימה זו המקומות הטובים ביותר לפרישה בארה"ב הם:
1. הוואי – בגלל תוחלת החיים הארוכה.
2. איידהו – בגלל הכלכלה הבריאה ואחוז הפשיעה הנמןך.
3. יוטה – כמו איידהו בגלל הכלכלה הבריאה ואחוז הפשיעה הנמוך.
המקום הכי גרוע לפרישה בארה"ב הוא רוד -איילנד האוכלוסייה המבוגרת במקום מצטמצמת ב – 10 שנים האחרונות למרות תוחלת החיים הארוכה במקום, בעיקר בגלל יוקר מחייה ומיסוי על נכסים גבוה.
ובישראל, למרות קוטנה מול ארה"ב, שטחה בסך 22,072 קמ"ר הוא מעט קטן יותר משטח וורמונט בצפון מזרח ארה"ב, מעניין לדעת מי הם הערים הטובות למגורים בפנסיה ומי לא.
לצורך הבדיקה שנערכה בקרב כ – 20 ערים ברחבי הארץ, נלקחו הפרמטרים הבאים: 1. אחוז פשיעה בעבירות רכוש וגוף.
2. זמינות של שרותים רפואיים שנמדדה ככמות רופאים ומרפאות פר תושב.
3. זמינות של מקומות בילוי ופנאי כמו בתי-קפה ומסעדות.
4. תוחלת חיים. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3272799,00.html
5. רמה כלכלית חברתית של היישוב.
ובכן התוצאות במקומות הראשונים לא מפתיעים.
1. הרצליה – בעיקר בגלל זמינות שירותים רפואיים, הרמה החברתית כלכלית והיצע מקומות הבילוי.
2. רעננה – תוחלת החיים הגבוהה והרמה הכלכלית-חברתית של התושבים.
3. תל-אביב – עם שפע מקומות הבילוי והפנאי והזמינות הגבוהה של שירותים רפואיים.
במקום האחרון נמצאת העיר לוד עם זמינות נמוכה של שירותים רפואיים מקומיים, תוחלת חיים נמוכה ומחסור במקומות פנאי ובילוי ומייד אחריה העיר רמלה עם סיבות דומות.
מפתיע בתוצאות הסקר, הדירוג הגבוהה יחסית של ערים הנחשבות חלשות בצפון הארץ, כמו עפולה, שנמצאות במקום טוב במרכז הדירוג, לפני ערים כמו בת ים וחולון, וזאת בעיקר בשל רמת פשיעה נמוכה.

מסתבר שבגיל השלישי כדאי לחיות באזור השרון, אזור המרכז טוב בערים החזקות יותר כמו תל אביב וקריית אונו ואם אתה גר באזור המרכז בערים חלשות עדיף שתעבור לערים החלשות בצפון הארץ, שם תהנה מביטחון אישי גדול יותר ויוקר מחייה נמוך.

http://www.money-rates.com/research-center/best-states-for-retirement

למה אנחנו (כמעט) לא נהנה מהכנסות תגליות הגז

בתחילת 2009 הוכרז על ידי השותפויות "אבנר", "דלק קידוחים" ו"ישראמקו" כי התגלו שלושה מאגרי גז ענקיים בקידוח תמר, כמות הגז מוערכת בכ – 250 מיליארד מטר מעוקב (BCM). לאחר מכן ביוני 2010 דווח על ידי "דלק קידוחים", "אבנר" ו – שותפות "רציו" כי בקידוח לוויתן נמצאו כ – 430 מיליארד מטר מעוקב (BCM).
נראה כי בעיותיה הכלכליות של מדינת ישראל נגמרו, ההכנסות שיגיעו ממשאביי טבע אלה יביאו לשגשוג כלכלי, צמיחה והגדלת השירותים שנותנת המדינה לאזרחים מחינוך ורווחה דרך הורדת מס – הכנסה ואפילו סבסוד דיור ממש כמו באבו-דאבי.
אבל לא כך הדבר, ייקח עוד כמה שנים טובות עד שנדע כמה ומה נכנס אלינו האזרחים ממשאביי הטבע של של כולנו. אז איך יכול להיות ששפע של משאבים טבעיים לא יגדילו בצורה משמעותית את העושר של המדינה? באופן פרדוקסלי, במיוחד במדינות מתפתחות, כמות רבה של משאבים טבעיים נוטה להפחית את רמת החיים ולא להעלותה.
סכנה זה מכונה Duch Disease (האקונומיסט טבע מטבע לשון זה אחרי גילוי גז טבעי בהולנד בשנות ה- 70). התופעה נגרמת כאשר ביקוש מבחוץ למוצר ייצוא, במקרה שלנו גז, מעלה את שער החליפין של הארץ המייצאת. העלייה בערך המטבע המקומי גורם לשאר מוצרי הייצוא של המדינה להיות פחות תחרותיים. אנליסטים לעתים מציינים תופעה זאת כסיבה מדוע מדיניות עניות יחסית במשאבים טבעיים כמו הנוג-קונג, יפן ומערב אירופה משגשגות בעוד מדיניות עשירות בנפט כמו ניגריה לא התפתחו. מלבד פגיעה בערך המטבע, למשאבים טבעיים לעתים יש השפעות חברתיות כמו חוסר רצון של עובדים מקומיים לצאת לעבוד עקב השירותים הנרחבים שהמדינה נותנת והעבודות עוברות למהגרים ולעובדים זרים.
על מנת להילחם בתופעה זה בישראל וועדה בין משרדית המליצה שכספי היטלי הגז יופקדו בקרן בחו"ל בניהול בנק ישראל, תוך שימוש שנתי של 4% מכספי הקרן, בדומה לקרן דומה שקיימת בנורבגיה, שם עקב תגליות נפט בים הצפוני.
הכספים שיימשכו מהקרן ישמשו לצרכי ביטחון וחינוך. לא רק שהכסף מהיטל הגז, על פי ועדת ששינסקי, צפויים להגיע רק עוד כמה שנים, מקידוח תמר על פי ההערכות רק בשנת 2020 כספים אלה יופקדו בקרן המיוחדת.
יש לציין שההכנסות מגז כוללות גם מס חברות ותמלוגים, שיעור התמלוגים הצפוי עומד על 11% מהכנסות שותפויות הגז. קשה לעמוד את ההכנסות הצפויות מהן, הערכות גסות מדברות על כמה מאות מיליוני ש"ח בשנים הקרובות, עד שהשדות יגיעו לתפוקה מלאה. אבל יש לזכור שעל הכנסות אלה למדינה יש גם הוצאות, הוצאות האבטחה של הקידוחים מוערכות ב – 3 מיליארד ש"ח בשנה, ראש הממשלה בנימין נתניהו שוקל אף רכישת צוללת דולפין חדשה לאבטחת השדות. על פי ועדת צמח שבאה לבחון את משק הגז בשנים הקרובות, המדינה אף תשתתף בעלות הולכת הגז לשיראל, בפרט במאגרים הקטנים. שיעור ההשתתפות בעלות עדיין לא ידוע.
ועדת צמח גם המליצה ש – 50% מהגז יופנה לא לצריכה מקומית, אלה לייצוא. התאחדות התעשיינים יצאה נגד מסקנה זו לטענתה אספקת גז של 25 שנה עבור משק התעשייה המקומי אינה כלכלית לביצוע הסבה של מפעלים תעשייתים. עד שהמדינה יכולה להינות מגז טבעי, מגבילים את התקופה ולא נותנים אופק כלכלי לאף מפעל גדול. במקום שהגז יופנה בראשונה לארץ להוזלת עלויות ייצור ומכאן הוזלת מחירי המוצרים חלק גדול מהגז מיועד לחו"ל. לדברי שר האנרגיה ייצוא הגז הכרחי לפיתוח שדות גז קטנים.
אז מה יישאר לנו מהכנסות של 100-130 מיליארד דולר, עד 2040. המדינה צריכה לקבל רק כ – 50% מהכנסות אלה מתמלוגים, מס חברות והיטלי רווח. 50% מיועד לקרן סגורה שתגן עלינו מהמחלה ההולנדית, 50 מיליארד שקל יילכו לביטחון, ומה שנותר לפי האוצר יילך לכיסוי גירעונות עבר.
ובכן אל תצפו לחיות כמו באבו-דאבי, רק שרמת החיים שלנו לא תרד לזאת בניגריה.

http://www1.bizportal.co.il/article/310704 הכנסות מגז יסתכמו ב 400-500 מיליארד שקל
http://www.themarker.com/news/1.1645139 מחלקים את פרוות הדב
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3428872,00 פורסמו המלצות ועדת ששינסקי
http://www.themarker.com/dynamo/1.1812313 מסקנות ועדת צמח
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3596121,00.html הגז מתמר יתרום לצמיחה אך ההכנסות יהיו נמוכות מהצפוי