Archive for ‘כללי’

מרץ 20, 2013

נפתלי בנט, התקווה השחורה הגדולה


naftalie
ג'ק ג'ונסון היה המתאבק השחור האמריקאי הראשון שהחזיק בתואר אלוף העולם במשקל כבד, כל מתאבק לבן שניסה להביס אותו נקרא התקווה הלבנה הגדולה, הוא בעצם היה התקווה השחורה הגדולה.
נפתלי בנט, שר על לענייני יוקר המחייה ושר הכלכלה והמסחר החדש,לפי הצהרותייו, הולך לטפל ולהתאבק בעיוותים במשק הישראלי אשר גוררים את המשק הישראלי אחורה, על פי מצע מפלגת הבית היהודי: כלכלה חופשית עם רגישות חברתית – שיוויון הזדמנויות, שיפור דרמטי במערכת החינוך, חיזוק התחרותיות במשק, שבירת המונופולים והוועדים הגדולים והורדת מיסים על שכבת הביניים בישראל.
החידוש שמביא איתו נפתלי בנט זוהי הגישה הרעננה והנכונה לטיפול בבעיות מעמד- הביניים והשכבות החלשות בארץ, לא על ידי חיזוק והרחבת תמיכת הממשלה והפיכת מדינת ישראל למדינה סוציאליסטית יותר אלה על ידי הגברת התחרויות במשק,החלשת ה"מחוברים" ומתן הזדמנויות שוות לכולם.
כפי שכתב גיא רולניק בדה-מרקר על "המחוברים" המחוברים הם כמה מאות אלפי ישראלים שחברים בכמה עשרות מקבוצות הכוח האפקטיביות החזקות במדינה כמו חברת החשמל, נמלי ישראל ורשות שדות התעופה, אשר פוגמות התחרותיות במשק, מעלות את יוקר המחייה, פוגמות ביעילות ובשיוויון הזדמנויות ובכך מושכות את המשק אחורה. ההסדר על הפלסיטנאים יכול לחכות או להיעשות על ידי אחרים בממשלת ביבי ה- 33, צריך אדם אמיץ, בלתי-תלוי, רענן שבא מבחוץ כדי לפרק את הקבוצות החזקות אשר ששולטות בכלכלה הישראלית.
על פי עיתון הארץ נפתלי בנט גדל והתחנך על בירכיה של התרבות העסקית האמריקאית. הוא אומנם נולד בחיפה במארס 72 אך גדל באמריקה. הוריו נישאו בסן-פרנסיסקו, עלו לישראל בשנת 67, אך אביו ג'ים נשלח לשליחות במונטריאול מטעם מחלקת יחסי ציבור וגיוס תרומות של הטכניון, במונטריאול חזרה המשפחה בתשובה. לאחר מעבר לניו-יורק חזרו בסופו של דבר ההורים לארץ, האב פתח משרד תיווך נדל"ן מצליח ואף עסק ביזמות נדל"ן. האם, מרינה, כיהנה כסמנכ"לית כספים של התאחדות עולי קנדה ואמריקה. נפתלי בנט לאחר שירותו הצבאי, הקים עם שותפיו חברת סטרט-אפ בתחום אבטחת תוכנה, סקויה שמה, אשר נמכרה ל RSA האמריקאית תמורת 145 מיליון דולר. החינוך הקפיטלסטי אך בעל הדגש על אהבה וחמלה, יחד עם הצהרותיו בזכות המעמד העובד, העצמאי והלא מאוגד, הופכים את נפתלי בנט לתקווה השחורה הגדולה למשק הישראלי.
לאחר תלאות רבות,בשנת 1915 הפסיד ג'ונסון, המתאבק השחור, את תוארו למתאגרף הלבן ג'ס וילארד. בקרב שנערך בהוואנה, קובה, ספג ג'ונסון, בן ה-37, מכת נוקאאוט בסיבוב ה-26 ונותר על הקרשים. לנפתלי בנט במידה ואכן ייבחר בלא "מחוברים" צפויים הרבה קרבות ומלחמות התשה, הדרך לא תהייה קלה אבל מלאה תקווה.

פברואר 11, 2013

מתי מחירי הדירות יירדו?


מחירי הדיור

מחירי הדיור


הכותרת היום בגלובס צעקה "מסתערים על הדירות" . נראה כי למרות מאמצי בנק ישראל להורדת הביקושים וירידה בהיקף רכישות המשקיעים, הביקוש לדירות ממשיך להיות גבוה. מה ממשיך לדחוף את מחירי הדירות ומתי זה ייפסק?
ובכן יש 4 גורמים מרכזיים שמשפיעים על מחירי הדיור:
1. גובה ריבית בנק ישראל ומכאן נובע גובה ריבית משכנתאות.
2. ההכנסה הפנויה וההון שנצבר ע"י הרוכשים.
3. היצע הקרקעות לבנייה באזורי הביקוש.
4. היצע הדירות המשווקות על ידי הקבלנים לצרכנים הסופיים.
מדינת ישראל דרך מינהל מקרקעי ישראל, שהוקם ב – 1960 לצרכי ניהול קרקעות המדינה, משפיעה על היצע הדירות דרך מכרזים לשיווק קרקעות. מינהל מקרקעי ישראל טעה בשנים האחרונות בכמות הקרקעות ובאזורים לשיווק ויצר מחסור בקרקעות זמינות באזורי הביקוש.עכשיו נערך המינהל לשיווק מאסיבי וממוקד יותר של קרקעות, אבל מי מבטיח שקרקעות אלו יגיעו בסופו של דבר להחלטת הרוכשים? בתווך יש לנו את הקבלנים אלה רוכשים רק את הקרקעות שניראות להם כדאיות ומשווקים אותם במשורה בניין אחר בניין ובעצם מנטרות את ההיצע למיקסום רווחיהם.
כפי הנראה היצע הקרקעות המשווק ע"י המינהל ייגדל בשנים הקרובות אבל לא בטוח שהיצע זה יתורגם למספר יחידות דיור גדול יותר עבור הזוגות הצעירים ומשפרי הדיור.
ובצד הביקוש, בישראל מבוקשות 40 אלף דירות בשנה.בשנתיים האחרונות המשקיעים היוו נתח של 23% מהשוק, אם כי נראה שמגבלות בנק ישראל מנובמבר 2012 ציננו את היקף הדירות שנרכשות להשקעה וחלקם בשוק יורד. ככלל צעדי בנק ישראל להגבלת המשכנתאות דאגו להוריד את סיכון הבנקים מלווים ממונפים ולאו דווקא לקרר את שוק הנדל"ן. בארה"ב בתחילת 2003 ריבית המשכנתאות ל – 30 שנה הייתה ברמתה הנמוכה ביותר מאז שנות ה- 60.מה שהביא לעלייה במחיר הדיור והייוצרות בועה בחלק מהאזורים שם. להשוואה אחוז המשקיעים בארה"ב בשיא הגיע ל – 28% מהשוק לעומת,כאמור, בישראל 23%. מסיבת המחירים החלה להיגמר בסוף 2005 כאשר רוכשי דירה ראשונה מצאו את המחירים גבוהים מדי, כאלה שהם לא יכולים לשלם לאור הכנסתם הפנויה. נפחי המסחר של דירות החלו לרדת והבועה הסתיימה. אבל לא רק זה, אם נסתכל על ריבית המשכנתאות ל – 30 שנה, נראה כי החל מ – 2005 החלה לעלות ומחירי הדיור בקשר הפוך החלו לרדת. בישראל באוגוסט 2006, ריבית הפריים הגיע ל – 6.6% הריבית וירדה עד ל – 3.25% היום, ובהיעדר אפיק השקעה אלטרנטיבי והמכה שחטף שוק ההון עקב נפילת ליהמן ברדרס, החלו לעלות מחירי הדיור.
בארה"ב החליטו הרוכשים לשהמחירים גבוהים מדי ואין ביכולתם לשלם משכנתא גבוהה יותר. נקודה זו של הרוכשים קשה לחיזוי אבל אם אנו מסתכלים על השכר הממוצע המשק אנו רואים כי מאז שנת 2007 הוא עלה ב – 15% בלבד ל – 8,800 ש"ח, בעוד מחירי הדיור עלו בכ – 50%.
לראייה מדד מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה בישראל הראה עלייה עקבית ומשמעותית אל מעל 100 משכורות לראשונה מזה 30 שנה. רמת השיא של יחס מחיר דירה משכורת נמדד במחצית הראשונה של שנת 2011 בגובה של 134 משכורות לדירה ממוצעת. מאז ועד המחצית השנייה של 2012 ירד היחס ל-127 משכורות.
ובכן מתי מחירי הנדל"ן יתחילו לרדת? בקרוב. כמה קרוב? הערכה בטווח של שנה שנה וחצי. כבר היום אנו רואים תנועה של רוכשי דירה ראשונה לדירות היותר אפשריות מבחינתן בטווח של 1-1.4 מיליון ש"ח, גם על חשבון יציאה מהמרכז הקלאסי לעבר יבנה, חדרה, רמלה. מה שמצביע על תקרה בגובה המשכנתא האפשרית מגמה שמתחזקת לאור העלייה המזערית בשכר הממוצע במשק.
ובצד הריבית, ארה"ב חווה התאוששות כלכלית אומנם איטית אך עקבית והריבית שם צפויה להישאר נמוכה עד 2014, למרות שגוברים הקולות להעלאת ריבית עוד לפני כן.אירופה נראית מיוצבת ועל המסלול הנכון. ישראל, כשאר העולם המערבי, ברגע שהריבית תתחיל לעלות גם מחירי הדירות יתחילו לרדת, לא בחדות אבל לכיוון מטה.

נובמבר 28, 2012

חינוך פיננסי לילדים, האם מומלץ?


בתקופה האחרונה עלה למודעות הצורך בחינוך פיננסי לגילאי גן ועד התיכון, אפילו משרד האוצר נרתם לנושא ומכין תכנית אסטרטגית משלו לטיפול בנושא. ואכן נראה שיש צורך בהשכלה פיננסית לילדים. תרבות הצריכה שהתפתחה ב – 50 שנה אחרונות ,הקלות ההולכת וגדלה בקבלת אשראי והנגישות המטרידה לקניות (מחנויות דרך אינטרנט ואפליקציות) יחד עם תהליכים כמו התארכות תוחלת החיים וצמצום מדיניות הרווחה דורשת מתן כלים להתמודדות עם אתגרים אלו.

אין ספק שהחינוך הפיננסי חשוב, הוא נותן הכרה וכלים להתמודד עם עולם כלכלי משתנה ולתכנן עתיד בטוח יותר. אך האם חינוך פיננסי הוא הדבר הנכון לעשות?האם הוא יבטיח לילדנו עתיד טוב יותר. רוב התכניות המוצעות היום מדגישות את הצורך בהכרת המושגים הבסיסים ומדגישות אם הצורך בתכנון וחיסכון, אך הן מסכנות ביצירת ילדים שמרניים ולא ילדים יוזמים.

התכנון והחיסכון חשובים ליצירת מערכת כלכלית יציבה.  אבל חינוך ליזמות יכול ליצור מקומות עבודה חדשים, למנוע מתלמידים מלנשור מלימודים ולספק חופש כלכלי לאוכלוסיות חלשות. אנו צריכים לספק לילדינו כלים לא רק להכרת המערכות הפיננסיות  גם כאלה שייאפשרו שבירת  תקרת הזכוכית החברתית.

אוקטובר 14, 2010

מה בין אנרגיה ירוקה, השקעות ומיתוג?


בעסקים השקעה  זה רכישת ציוד או מלאי בתקווה שיניבו הכנסות עתידיות. מיתוג מוגדר כזיהוי ייחודי של מוצר ,שרות או פעילות עסקית.  על פי ויקפדיה ההגדרה של אנרגיה ירוקה הוא כינוי כללי לסוגי  אנרגיה, אשר אינם מזהמים את הסביבה הטבעית. איך שלושת הדברים מתחברים, איכות הסביבה והפחתת פליטת גזי חממה עם העולם העסקי הקשוח ועולם שיווק והמיתוג. ובכן לאחרונה נתקלתי בחדשה מעניינת בווישנגטון פוסט שעניינה מהלך עסקי, השקעה, שמבצעת רשת סטארבקס שתכליתה מעבר לאנרגיה ירוקה.

רשת סטארבקס סגרה 400  חנויות בתגובה למיתון,ולמרות זאת ולמרות העלות הרשת דוחפת קדימה את תוכניתה להפוך עצמה לעסק ידידותי לסביבה. סטארבקס היא חלק מהתנועה הגוברת של קמעונאיים להפחתת השפעתם על הסביבה.  1,300 ארגונים נרשמו השנה לתוכנית האמריקאית לבנייה ירוקה לעומת 900 בשנה קודמת. הם מאמינים שהתגמול יבוא בהמשך הדרך, והשקעתם תכוסה על ידי הפחתת הוצאות אנרגיה וזיהוי חיובי יותר ע"י הצרכנים.

סטארבקס הייתה מחלוצות אימוץ האנרגיה הירוקה, והצליחה להשיג תקן LEED עוד לפני 10 שנים לסניפיה באורגון. והחל מהשנה רשת בתי הקפה מתכננת לירק את כל סניפיה החדשים ואלה שבבעלותה, סה,כ כ – 100 חנויות. ביצוע פרוייקט כזה הוא לא זול, סטארבקס לא מגלה את העלות, אבל החברה מצפה לירידה של 25% בצריכת החשמל, עקב השקעתה היום בטכנולוגיות יותר ידידותיות לסביבה. החברה רשמה ירידה שולית כבר היום בחסכון לתאורה, וזכתה לעוד כמה נקודות זכות אצל לקוחותיה, מעבר לקפוצ'ינו טוב ביום חורף חם.

תחשבו על זה..


יולי 23, 2010

כלכלן בתפקיד רופא


ישנם הרבה רופאים טובים, אבל מה שהופך רופא טוב לרופא מצויין זה היכולת  לשאול את השאלות הנכונות ולתת הרגשה ללקוח שהוא מבין אותו. כלכלן מצויין אינו שונה מאותו רופא, הוא צריך לדעת מה, מתי ואיך לשאול. היו מקרים שנדרשתי לבצע ניתוח כלכלי בתחום שאין בו מספיק מידע גלוי של היקף השוק, אפיון לקוחות או הוצאות מקובלות.

מה עושים?

קודם כל נוברים בכל מקורות המידע שכן קיימים, מגוגל, אתרים מקצועיים, שיחה עם אנשי מקצוע ובסיסי מידע ארגוניים. בשלב השני נפגשים עם בעלי המקצוע שעובדים באותה מחלקה/ארגון/חברה שבהם אנו מבצעים את הניתוח הכלכלי. תתפלאו לדעת כמה מההמלצות הסופיות שתופיע במצגת להנהלה באות מתוך השיחות עם העובדים.

העובדים נמצאים יום יום במקום והם מרגישים ויודעים מה צריך לשנות כדי להעלות את התפוקה, לצמצם בהוצאות או להגדיל את המכירות. צריך פשוט לדעת להקשיב ולשאול.

לפני שנים אחדות ביקשה ממני ההנהלה שאבדוק מדוע מעבדה מסויימת לא מצליחה לבצע את הבדיקות בזמן הנדרש. הלקוחות שלא הייתה להם מעבדה אחרת לפנות אלה התלוננו ללא הרף על זמני ההמתנה הארוכים. המנהל שלא הוטרד במיוחד מאובדן הכנסות, באין חלופה, התעסק בחלק לא מבוטל מזמנו במתן תשובות לתלונות. עובדת מעבדה שאיתה שוחחתי המליצה לשנות את סדר ביצוע הבדיקה. לאחר שבחנתי את הצעת הגעת למסקנה שנוכל לחסוך 20% מהזמן. על הצעתה קיבלה העובדת פרס הצטיינות באותה שנה ואני זכיתי להכרת ההנהלה על תהליך ההבראה.

איך שואלים את השאלות הנכונות? על כך בפוסט הבא

אפריל 12, 2010

לשכת הכלכלנים הראשונה נוסדה ב…


יוסי, שם בדוי, סיים את לימודי הכלכלה מאוניברסיטת ת"א לפני שנה והחל לעבוד בחברה יצרנית. משימתו הראשונה הייתה לתמחר מוצר שהחברה מייצרת. יוסי אסף בשקדנות את כל הנתונים דיבר עם אנשי המקצוע וניגש למלאכה, בהגיעו להוצאות השיווק יוסי לא ידע איזה עלות להעמיס על המוצר. אנשי שיווק נתנו לו הערכות מופרזות כדי לשריין לעצמם תקציב ומנהל הכספים אמר לא כך לפי אחוז מהדוחות הכספיים. יוסי בהיותו כלכלן חדש לא ידע מה לעשות. ובגלל שהיה כלכלן יחיד גם לא היה לו למי לפנות.

זוהי דוגמה אחת בנושא אחד, שאין היום לאנשי כלכלה מענה. יכולתי להראות דילמות נוספות בהערכות שווי, תוכניות עסקיות, תקציב ועוד. בוגרי כלכלה ברקע שסיימו את לימודיהם נשארים לבדם, חסרי מטרייה מקצועית וגוף מאחד. מעבר לזה קולם כקול אחד לא נשמע.

יש צורך בהקמת ארגון אשר יאגד את כל הכללנים. מטרת הגוף תהייה 1. ליווי מקצועי 2. יצירת סטנדרטיזציה 3. פרסום תחזיות כלכליות 4. נגישות לבסיסי נתונים 5. יצירת מקום לסיעור מוחות כלכלי 6. מעורבות בנעשה במשק 7. יצירת גאוות יחידה

הגוף יכלול אנשי אקדמיה, מורים, אנשי ממשל, וכלכלנים מעולם העסקים.

הצורך אמיתי מה שנשאר זה להרים את הככפה. יש מצטרפים?

תגים: